ביטוח הינו אמצעי חוקי וכלכלי הנועד להגן על היחיד מפני נזקים, אשר עלולים ליפול עליו לכדי מעמסה. מבחינה כלכלית – הביטוח מגן מפני אי ודאות כספית, כאשר במקרה של נזק או הפסד ללא נזק, המבוטח, בעזרת הביטוח, יכול לשוב למצב הקרוב ביותר למה שהיה לפני שלקח את הסיכון. מבחינה חוקית, ישנו הסדר לגבי האופן בו הביטוח נעשה – בחוק או בחוזה, על ידי המדינה, חברת ביטוח ממשלתית או חברת ביטוח פרטית.

במסגרת ההסכם, המבטח מתחייב לשלם תגמולי ביטוח למבוטח, אם אכן התרחש נזק או הפסד. ואילו המבוטח משלם למבטח את דמי הביטוח במועדים שסוכמו – לעיתים בתשלום אחד או מספר תשלומים, לעיתים בתשלומים חודשיים או בתשלומים שנתיים קבועים.

סוגי הביטוחים הנפוצים:

ישנם סוגים רבים של ביטוחים. זוהי הרשימה של הנפוצים ביותר. עם זאת, ישנם עוד סוגי ביטוחים רבים אחרים.

1. ביטוח אלמנטרי, אשר כולל בתוכו:

• ביטוח רכוש – למשל, ביטוח דירה מפני פריצה או שריפה, ביטוח רכב, ביטוח נזקים ועוד.
• ביטוח אשראי.
• ביטוח תאונות אישיות.
• ביטוח נוסעים לחו"ל.
• ביטוח הנדסי – המיוחד לביטוח עבודות קבלניות.
• ביטוח אחריות חוקי – המיועד לבטח אחריות מעבידים, אחריות מקצועית, אחריות מוצר, אחריות צד שלישי (צד ג') ועוד.

2. ביטוח חיים
3. ביטוח בריאות

חברות הביטוח והחוק בישראל

לקראת סוף העשור הקודם, החלה רשות שוק ההון לקדם את "מודל הסוכן האובייקטיבי" – בעיקר כאשר חברות ביטוח חדשות נכנסות לשוק הביטוחים המקומי. לפי מודל זה, סוכני ביטוח יעבדו לפחות ב-4 חברות ביטוח שונות במקביל, כאשר הם יקבלו מהלקוח עצמו עמלה אחידה. כך, לסוכני הביטוח ניתן "תמריץ" להעדיף את רצונות הלקוח על פני רצונות חברת הביטוח.

החוק בישראל מחייב את העוסקים בביטוח להיות בעלי רישיון מתאים לכך – רישיון מבטח. סיווג ענפי הביטוח גם הוא מעוגן בחוק ונעשה בהתאם לקביעתו של שר האוצר, אשר משרדו אחראי גם על פיקוח על חברות הביטוח.

חברת ביטוח הינה חברה המורשה לעסוק במתן ביטוחים – חלקן עוסקות בענף ביטוח מסויים, וחלקן עוסקות בענפי ביטוח רבים. בישראל, כאמור, חברות הביטוח מחויבות להיות בעלות רישיון מתאים ממשרד האוצר. חברות אלו מבטחות את לקוחותיהן באמצעות סוכני ביטוח – שגם להם, כנאמר למעלה, חייב להיות רישיון מבטח – או באופן ישיר, ללא תיווך של סוכן ביטוח.